בפגישה שנערכה ב1.12.16 בחממה בעין שמר נערך דיון בו השתתפו תלמידים מבתי הספר מוסינזון, חקלאי פרדס חנה, עינות הירדן, השלום מצפה רמון, מבואות עירון וגוונים. בדיון עלו רעיונות למחקרים שונים שיובילו לייעול גידול ספירולינה או לשיפור האיכות שלה.

​

ספירולינה עשויה להוות מקור חלבון פוטנציאלי עתידי. לספירולינה אחוז חלבון גבוה מאוד והיא חסרת דופן תא, ולכן קלה יותר לעיכול לבעלי החיים. היא יכולה לגדול על מים ברמות מליחות שונות, ולכן ניתן להשתמש במים זולים על מנת לגדלה והיא לא "מתחרה" איתנו על מים מתוקים.

אז למה לא משתמשים עדיין בספירולינה בהיקף גדול בתעשיה?

העלינו שלוש סיבות, ולכל סיבה כתבנו שאלות חקר שיכולות להוסיף ידע והבנה:

1. מחיר:

נכון להיום, מחיר החלבון שמקורו בספירולינה גבוה באופן משמעותי ממחיר החלבון מהמקורות האחרים (סויה, קמח דגים, חמניות...). כיצד ניתן להוזיל את עלויות הספירולינה? אמרנו שאם נמצא דרך להשתמש בפחות משאבים כדי לגדל את הספירולינה, או אם נצליח לגדל ספירולינה על מים "זולים יותר", או בטכניקות גידול יעילות יותר, נוכל לתרום לנושא זה.

שאלות חקר שהעלינו:

• האם תוספת CO2 יכולה להאיץ את קצב הגידול? (לחסוך בזמן גידול, לחסוך בעבודה)

• הקשר בין עוצמת האור / קרינת השמש לקצב הגידול

• כיצד ריכוז המלח משפיע על התרבות הספירולינה? (אם נוכל להשתמש במים מלוחים, נוכל להשתמש במי ים / מים מליחים – מים זולים יותר)

• כיצד טמפ' המים משפיעה על התרבות הספירולינה?

• כיצד הרכב הדשן משפיע על התרבות הספירולינה?

• אם נבנה את בריכות הגידול בדרך אחרת – האם נוכל להשפיע על קצב הריבוי?

• אם נמצא דרך להכניס את קרני האור עמוק יותר לבריכת הגידול – האם נוכל להשפיע על קצב הריבוי?

לגבי כל שאלות החקר האלו, אפשר למדוד את הדברים הבאים: צפיפות האצות (ספקטרופוטומטר, מיקרוסקופ, סקאלת צבעים), אחוז החלבון באצה (כמה שיותר אחוזי חלבון באצה).

​

1. איכות החלבון:

יתכן שהכיוון יכול להיות להעלות את איכות החלבון באצה.

​

 

1. שימושיות:

חיפוש דרכים פשוטות יותר לגידול האצות. בריכות גידול מסוג אחר, בקבוקי זכוכית במקום פלסטיק לטובת המחקרים, שיטות לקציר האצות מהמים...

​